משרד עורכי דין ומגשרים

יום שני, 29 בנובמבר 2010

בית המשפט דחה את טענות יהונתן קלינגר וחברו ערן ורד

הטרדה מאיימת אינה ביטוי לגיטימי
בית המשפט פסק: ניצול רעה של חופש הביטוי והטרדה מאיימת אינם ביטוי לגיטימי: בית המשפט דוחה את טענותיהם של יהונתן קלינגר וחברו ערן ורד 

לאחר שניתחנו את פס"ד בתיק עו"ד לאה דורפמן נגד ערן ורד בו דחה בית המשפט את עמדתו של יהונתן קלינגר ואסר על ערן ורד להטריד את קציני בית המשפט והצוות המנהלי, לאחר שתירוציהם שיש לאפשר הטרדות לאור חופש הביטוי, לא התקבלו.
חופש הביטוי משתרע על כל צורות הביטוי; הוא כולל בחובו ביטוי של דעות מקובלות ודעות חריגות; הוא משתרע על דעות שאוהבים לשמוע ועל דעות מרגיזות וסוטות. חופש הביטוי הוא החופש להביע דעת – כדברי השופט ברנן – "ללא מעצורים, ללא איסתניסטיות ופתוח לרווחה" "בפרשת New York Times v. Sullivan, 376 U.S. 254 (1964)).
למרות העדר גבולות חופש הביטוי, במקרים חריגים, גם הלגיטימיות שנותן חופש הביטוי לשקר ולאמירת דברים שאינם אמת כאמור בבג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272), לא מאפשר התנהגויות לא חברתיות שמגיעות לכדי פגיעה רצינית וחמורה באינטרס הציבורי.
בפס"ד ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד, הטילה כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק, צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ערן ורד, שחלק מדרכי התבטאויותיו פסולות על פי ההחלטה, 'אינן ראויות' ואף בוגדות בחופש הביטוי.
באותו הדיון, דחה בית המשפט את טענותיו של עו"ד יהונתן קלינגר וקבע שיש לתת צו נגד מרשו, שיאסור עליו לבצע חלק מפעולותיו, אותן נאסר עליו להמשיך לבצע.
בדיון המשותף בערעורים הפליליים בש"פ  5934/05 ובש"פ  6238/05 (מדינת ישראל נ' שי מלכה) הסביר כבוד הנשיא, השופט אהרון ברק, כי:
"לא כל ביטוי הנופל לגדר היקפו של חופש הביטוי זוכה להגנתה של המדינה. ענין לנו באיזון (אופקי או אנכי) בין ערכים ואינטרסים מתנגשים. במסגרת איזון זה ניתן למשל להגביל את חופש הביטוי אם הפגיעה של הביטוי באינטרס הציבורי היא קשה, רצינית וחמורה, וקיימת הסתברות קרובה לוודאות כי מתן חופש לביטוי יביא לאותה פגיעה בכלל או בפרט."
הנשיא דאז, כבוד השופט אהרון ברק הדגיש בפסק דינו, שרק במקרי קיצון חריגים, בהם קיימת הסתברות קרובה לוודאות שהניצול לרעה של חופש הביטוי יפגע באינטרס הציבורי, יוגבל חופש הביטוי בצו שיפוטי.

הטלת האיסורים על ידי בית המשפט, נגד דעותיו של יהונתן קלינגר וחברו המטרידן לימדו, כי אפילו בחופש שהנו ללא גבולות יש כאלו המוצאים את הדרך לנצלו לרעה ולבגוד במטרתו האמיתית של חופש הביטוי.

נזכיר שהערך העליון ממנו צמח חופש הביטוי הוא: "החופש של היחיד להגשים את עצמו; חופש הביטוי הוא החופש של היחיד (ראו: בג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272)."

בית המשפט באותו עניין עוד הסביר בקביעותיו על גבולות חופש הביטוי, כי: "חופש הביטוי וההפגנה ניתן בישראל לכל. הוא מהווה את "ציפור נפשה" של הדמוקרטיה (הנשיא ש' אגרנט בע"פ 255/68 מדינת ישראל נ' בן משה, פ"ד כב(2) 427, 435). יש לה "מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם" (בג"ץ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח(2) 393, 398)"

הכותב הנו עורך דין ממשרד נועם קוריס ושות, עורכי דין
האמור אינו מהווה יעוץ משפטי

יום רביעי, 24 בנובמבר 2010

דין משמעתי של עורכי דין בארץ ובעולם


ערכנו השוואה של מערכות דיני האתיקה של עורכי דין בעולם ובישראל/

הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.

המאמר, בתקופת טרום בחירות, עת פרקליטו של ראש הממשלה המכהן, נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדין, במדינת ישראל.
מטרותיה של לשכת עורכי הדין, אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת לשכת עורכי הדין עצמה, כנרתמת לאגד ולהגן על מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק", לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת, לאמור:
"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".
 אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסויימים, זכאי ל'יחס מועדף', בשעה בה הוא  מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד, והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:
בספרו של פרופ' יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א', עמ' 497-498, נאמר בנושא:
"... כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".
זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולות גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.

הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגים מרשם.

ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירה ועוד.

ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.

לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל, לפעול.

נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.

אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפה איתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.

בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דין שניתן בעפא080426/05 לאמור:

"כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב 'ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו' (בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 637)."
האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו דרך קבע בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי דין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי העניין, וכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.  

המצב ההשוואתי בעולם, עידן הגלובליזציה כאשר נתונים השוואתיים מהעולם מלמדים גם הם, כי במדינות הדמוקרטיות מוכרת ההבנה והצורך בהגנה על עורכי הדין שזור במוסדות השלטון ובמנגנוני השלטון.

בלגיה
         פרקליטים בשירות הציבורי הנחשדים בעבירות משמעת נתונים לשיפוט משמעתי ואפשר להטיל עליהם סנקציות, כגון אזהרה, נזיפה, השעיה עד לפרק זמן של שנה ושלילת רשיון לתקופה מוגבלת.
         סנקציות אלו יוטלו גם כאשר הפרקליטים התרשלו בתפקידם ופגעו במערכת הצדק וכאשר הם הפרו את חובת הסודיות.
         אם  הסנקציה המתבקשת לפי החשדות היא קלה (אזהרה או נזיפה), ייזום את ההליכים המשמעתיים הממונה על הפרקליט, והוא אף יחקור את המקרה ויכריע בו.
         אם  הסנקציה המתבקשת לפי החשדות היא חמורה (השעיה או שלילת רשיון), המועצה הלאומית למשמעת (National Council for Discipline), שהיא גוף עצמאי, תחקור את המקרה ותמליץ על הטלת עונשים.
         השיפוט הפלילי
         שופט של בית-המשפט לערעורים חוקר את החשדות הפליליים נגד פרקליטים בשירות הציבורי. גם את שאר ההליכים הפליליים נגד פרקליטים אלו מנהל שופט של בית-המשפט לערעורים, ובית-משפט זה אף פוסק את דינם.
         שבדיה
         הליכים משפטיים ומשמעתיים כנגד פרקליטים בשירות הציבורי מוסדרים בשבדיה בהנחיות התובע הראשי (Instructions of the Prosecutor-General), הנוגעות לטיפול בדיווחים נגד פרקליטים ושופטים (Handling of Reports against Prosecutors and Judges).
         לפי ההנחיות האלה, התובע הראשי עצמו יברר תלונות וחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים המכהנים כמנהלים של זרועות התביעה הציבורית (כמו פרקליטי מחוז ומנהלי מחלקות) או פרקליטים העובדים במשרדו של התובע הראשי, והוא שיטפל בהן.
         תלונות וחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים אחרים בשירות הציבורי יטופלו תחילה על ידי מנהל זרוע התביעה הרלוונטית. הוא יעשה חקירה ראשונית ויחליט בסופה אם דרושים צעדים נוספים. אם החליט כי יש להתחיל חקירה מקדמית או לדווח לוועדת המשמעת הארצית (National Disciplinary Board) – המקרה יועבר לטיפולו של התובע הראשי. הסנקציות שוועדת המשמעת הארצית רשאית להטיל הן אזהרה והפחתה בשכר.
         גופים נוספים המוסמכים לטפל בתלונות ובחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים בשירות הציבורי הם נציב תלונות הציבור של הממשלה (Chancellor of Justice) ונציב תלונות הציבור של הפרלמנט (Parliamentary Ombudsman). הנציבים רשאים לפעול כתובעים מיוחדים ולהגיש כתבי אישום כנגד נושאי משרות ציבוריות אשר נחשדים בעבירות פליליות, ורשאים להעביר את העניין גם לוועדת המשמעת הארצית לשם הטלת סנקציה משמעתית או כדי שתביע את דעתה בנושא.   
         נציב תלונות הציבור של הפרלמנט נבחר בפרלמנט לכהונה של ארבע שנים, ורשאי להיבחר שנית. הנציב עצמאי בפעולותיו, והממשלה על רשויותיה אינה רשאית להתערב בתפקידו. כל אדם רשאי להגיש תלונה לנציב נגד כל עובד ציבור.
         נציב תלונות הציבור של הממשלה הוא עובד ציבור א-פוליטי, והממשלה ממנה אותו לתקופה בלתי מוגבלת.
         בדוח הממשלה לשנת 2003 הוצע כי ההחלטה להתחיל חקירה מקדמית נגד פרקליט וההחלטה לפתוח נגדו בהליכים פליליים תהיינה בידי נציב תלונות הציבור של הממשלה. הצעה זו נתונה כיום בהליכי חקיקה במשרד המשפטים.

         דנמרק
         השיפוט המשמעתי
         ועדת התלונות על עורכי-דין (The Lawyers Complaints Board), שהקימה לשכת עורכי-הדין של דנמרק ( Danish Bar and  Law  Society) היא הגוף המופקד על בירור תלונות נגד עורכי-דין (גם במקרה זה לא נמסר מידע ספציפי בעניין פרקליטים בשירות הציבורי). 
         ועדת התלונות פועלת בעצמאות מוחלטת, ולשכת עורכי-הדין אינה רשאית להתערב בהחלטותיה.
         לנוכח ביקורת ציבורית שלפיה לא ראוי שבוועדה חברים עורכי דין בלבד, שונה הרכבה בשנת 1982, וכיום יש בה 18 חברים, ובהם שלושה שופטים, תשעה עורכי-דין פעילים וחמישה נציגי ציבור. יושב-ראש הוועדה הוא שופט עליון, וקולו מכריע. אין בכוחם של תשעת עורכי-הדין לזכות את העורך דין הנידון כאשר שאר חברי הוועדה אינם מסכימים לזיכוי.
         ועדת התלונות מוסמכת לדון במקרים של הפרת כללי האתיקה המקצועית וכן בענייני שכר טרחה. תלונה תתברר תחילה בוועדה המחוזית (Board of the Local District), וזו תיתן את המלצותיה לוועדת התלונות. ועדת התלונות אינה כפופה להחלטות הוועדה המחוזית, והיא רשאית להחליט כראות עיניה ולהטיל סנקציות, כגון אזהרה, נזיפה, קנס עד סכום של 27,000 יורו ושלילת רשיון. החלטה זו של ועדת התלונות ניתנת לערעור בפני בית-המשפט לערעורים (Court of Appeal).
         במקרים שבהם התנהגות עורך-הדין מגיעה עד כדי מעילה (embezzlement), תבקש התביעה את שלילת רשיונו של עורך-הדין המועל בבית-משפט פלילי רגיל (ordinary criminal court),[1] ולא תוגש תלונה לוועדת התלונות.     
לסיכום
ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובתיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.
נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.
לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה

[1]  יצוין כי הקוד הפלילי של דנמרק קובע שהתנאי לשלילת רשיון עריכת-דין הוא ספק בדבר יכולתו של עורך-הדין למלא כראוי את חובותיו כעורך-דין, או כאשר עצם טיבה של העבירה שעבר עורך-הדין מעידה על כל מי שעבר עליה שאין לתת בו אמון עוד. ככלל, מעילה תוביל לשלילת רשיון, ואילו עבירות אשר אינן קשורות במישרין בעריכת-הדין לא יובילו לסנקציה זו.

יום שני, 22 בנובמבר 2010

אליהו בן דוד נגד שירות בתי הסוהר

בבית המשפט העליון

רע"א  5104/10

בפני: 
כבוד השופט א' גרוניס

המבקש:
אליהו בן דוד
                                          

נ  ג  ד
                                                                                                    
המשיבה:
מדינת ישראל - משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר
                                   
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בת"א 15628-12-09 מיום 16.5.2010 שניתנה ע"י כב' השופטת דליה גנות
                                   
בשם המבקש:                  עו"ד טל שמש

בשם המשיבה:                 עו"ד אלעד נוה                   

פסק-דין

1.      המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעת נזיקין בגין נזקי גוף נגד המשיבה. זו האחרונה עתרה לסילוק התובענה על הסף ולחלופין לחיובו של המבקש במתן ערובה להוצאות. בית המשפט (כבוד השופטת ד' גנות) דחה את הבקשה לסילוק על הסף ונעתר לבקשה החלופית. המבקש חוייב במתן ערובה בסכום של 50,000 ש"ח. כמו כן קבע בית המשפט כי על המבקש לשלם אגרה לגבי הפיצוי העונשי בסך 4 מיליון ש"ח שנדרש בתובענה. בקשת רשות הערעור דנא מופנית נגד חיובו של המבקש ליתן ערובה להוצאות.

2.      מכתב התביעה שהגיש המבקש עולה, כי הוא שהה כעציר וכאסיר במתקני כליאה של שירות בתי הסוהר בתקופה שבין חודש מאי 2002 לבין חודש מרץ 2003. הכליאה הייתה, כך לפי כתב התביעה, בצפיפות רבה. האסירים בתאים השונים בהם הוחזק המבקש עישנו כמות גדולה של סיגריות. בחודש דצמבר 2002 אושפז המבקש בבית חולים ונותח. זאת בשל חסימה של האאורטה הבטנית. בניתוח הוצא תרומבוס גדול שגרם לאי ספיקת כליות. לפי כתב התביעה נגרמו למבקש נזקי גוף, מצב ריאותיו התדרדר וכן מצבו הקרדיאלי. יצוין, כי בכתב התביעה אישר המבקש שהוא עצמו עישן, אך לדבריו מדובר ב"עישון קל 4-3 סיגריות ליום בלבד". לכתב התביעה צורפה חוות דעת של פרופ' שלמה שטרן. בחוות הדעת נאמר, בין היתר, כי גם אם המבקש עישן והיה מכור לסמים טרם כליאתו, הרי שהות עם כלואים מעשנים בתא "שהיה כמעט ללא חלון" חשפה אותו לתוצאות של עישון פסיבי וכי הדבר החמיר את מצבו הבריאותי. בחוות הדעת מציין כותבה, כי לפי דברי המבקש הוא היה "בריא" לפני כליאתו. ועוד נאמר בחוות הדעת, כי "אם אכן הוא היה בריא בעת כניסתו לכלא, הרי בעקבות התנאים ששררו שם הוא יצא מהכלא נכה, חולה ושבור". בהמשך נאמר בחוות הדעת, כי אם המבקש סבל ממחלת ריאה או לב לפני כליאתו, "הרי על אחת כמה וכמה אסור היה לכלוא אותו בתנאים כפי שתוארו לעיל".

3.      בית משפט קמא העריך, כי סיכויי המבקש לזכות בתביעה הם קלושים ביותר. עם זאת, מאחר שלדעת בית המשפט קיים סיכוי, ואפילו קלוש, שהמבקש יצלח, לא היה מקום לסילוקה של התובענה על הסף. בצד זאת מצא בית המשפט לנכון לחייב את המבקש ליתן ערובה להוצאות, בהתחשב בסיכוייה של התביעה ובמורכבותה ובחשש שמא המשיבה לא תוכל לגבות את הוצאותיה, היה והמבקש יחוייב בהוצאות אם וכאשר תידחה תובענתו. כאמור, בית המשפט העמיד את סכום הערובה על 50,000 ש"ח.

4.      עניין נוסף שיש לציינו נוגע למצבו הכלכלי של המבקש. המבקש מיוצג באמצעות לשכת הסיוע המשפטי. נקודת המוצא, על כן, היא שמצבו הכלכלי רחוק מלהיות שפיר. לנתון זה יש, כמובן, השלכה, יחד עם נתונים אחרים, לגבי ההכרעה באשר לחיוב במתן ערובה להוצאותיה של המשיבה.

5.      בעת שנבחנת בקשה לחייב תובע (או מבקש) ליתן ערובה להוצאות צריך בית המשפט ליתן דעתו למספר שיקולים: אי חסימה של זכות הגישה לערכאות, בעיקר כאשר מדובר בתובע חסר יכולת כלכלית; סיכויי התובענה; הבטחת תשלום הוצאות לנתבע (או המשיב) היה והתובענה תידחה; מניעת בזבוז של משאבים שיפוטיים בגין הליכים חסרי תוחלת, כך שבית המשפט יוכל לנתב משאביו לטיפול בהליכים שאינם בגדר הליכי סרק. ליחס בין השיקולים השונים נתייחס בהמשך (פיסקה 9 להלן).

         בית המשפט המחוזי אכן בחן את הבקשה שהובאה בפניו תוך התחשבות בשיקולים הנזכרים.

6.      יש לזכור מספר נתונים בולטים: המבקש עצמו מאשר כי הוא עישן בעת ששהה בבית המעצר או בבית האסורים; בכתב התביעה ציין המבקש כי הסכום הכולל של תביעתו הוא 10,800,000 ש"ח. בסכום זה נכלל סך של 4 מיליון ש"ח כפיצוי עונשי וסכום של 2 מיליון ש"ח בגין כאב וסבל. בחוות הדעת הרפואית שצורפה לכתב התביעה אין כל התייחסות למצבו הרפואי של המבקש טרם מעצרו. כפי שצוין, נותן חוות הדעת כתב כי לדברי המבקש הוא היה "בריא" טרם שנכלא. המבקש מיוצג כאמור על ידי הסיוע המשפטי. עובדה זו מצביעה לכאורה על העדר יכולת כלכלית. עם זאת, ניתן היה לצפות שלמצער לעניין הבקשה שעמדה בפני בית משפט קמא יומצאו נתונים, ולוּ מינימליים, באשר להכנסותיו ולהוצאותיו של המבקש וכן לגבי נכסיו. ברם, הדבר לא נעשה.

7.      בעניין שבפניי עולות שתי שאלות: הראשונה, האם היה מקום לחייב את המבקש, מבחינה עקרונית, במתן ערובה להוצאות. השנייה, מהו הסכום שעל המבקש להפקידו. השאלה השנייה יוצאת, כמובן, מן ההנחה שניתנה תשובה חיובית לשאלה הראשונה. בכל הנוגע לשאלה הראשונה מסכים אני עם קביעתו של בית המשפט המחוזי. לעומת זאת, לעניין השאלה השנייה נראה לי כי הסכום שנקבע גבוה הוא יתר על המידה.

8.      ככל שמדובר בשאלה האם במקרה דוגמת זה שבפנינו יש לחייב את התובע במתן ערובה, תשובתי היא שבהחלט יש מקום לעשות כן. בית המשפט המחוזי העריך כי סיכוייו של המבקש לזכות בתביעתו הם קלושים ביותר. אין ספק שבבוא הערכאה הדיונית להעריך את הסיכויים רשאית היא, ואולי אף חייבת, ליתן הגדרה מילולית לסיכויים. בתור ערכאת ערעור די לי לומר שעל המבקש לעבור מכשולים רבים עד להצלחה בתביעתו. נוכח הערכת הסיכויים, מוצדק לחייב תובע במקרה כגון דא במתן ערובה להוצאות. גם כאשר מדובר בתובע חסר יכולת כלכלית רשאי בית המשפט להטיל חיוב במתן ערובה. הנתון באשר ליכולת כלכלית, וביתר דיוק להעדר יכולת כאמור, אינו יכול להצדיק התעלמות מהאינטרסים של גורמים אחרים שעשויים להיות מושפעים מהליכי סרק. בראש ובראשונה הכוונה לנתבע (או המשיב) המתגונן בפני תובענה ומוציא הוצאות שונות, למשל לשם תשלום שכר טרחה לפרקליט שמייצגו. במקרה של תובענה בגין נזקי גוף, דוגמת זו שבפנינו, קיימת עלות נוספת לעניין חוות דעת רפואית. בצד הנתבע (או המשיב) יש לתת את הדעת לאינטרסים של כלל המתדיינים. ככל שתוגשנה יותר ויותר תובענות חסרות תוחלת, יביא הדבר לכך שיתארך משך הזמן מעת הגשתן של תובענות ועד לסיומו של הליך בירורן. אותם מתדיינים אחרים אינם בעלי דין בפני בית המשפט עת שבוחן הוא בקשה לחייב תובע במתן ערובה להוצאות. עם זאת, חובה על בית המשפט לדאוג לכך שהמשאבים בהם עושה הוא שימוש, במיוחד משאב הזמן, ינותבו בדרך מושכלת ושקולה על מנת להביא לצמצום התקופה שבין הגשת תובענות להכרעה בהן. חובה לומר, כי בצד זכות הגישה לערכאות עומדת זכות שאינה פחותה בחשיבותה, והיא כי הליך יסתיים תוך זמן סביר.

         מכאן מסקנתי כי צדקה הערכאה הדיונית בקובעה כי על המבקש להפקיד ערובה להוצאות המשיבה.

9.      עתה נבחן את השאלה האם הסכום שהושת – 50,000 ש"ח – הינו סכום ראוי. לעניין זה יש להודות, כי נטייתה הטבעית של ערכאת הערעור צריכה להיות שלא להתערב בסכום, אלא אם חורג הוא באופן משמעותי מן הראוי. חריגה כאמור עשויה להימצא מקום שהסכום הוא כה גבוה עד שעלול הוא למנוע למעשה גישה לערכאות. כפי שכבר צוין, המבקש לא המציא נתונים לגבי הכנסותיו, הוצאותיו ונכסיו. ברם, יודעים אנו שהוא מיוצג באמצעות לשכת הסיוע המשפטי. כידוע, בעל דין המיוצג באמצעות מנגנון הסיוע המשפטי פטור מאגרת משפט (תקנה 19(7) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). על כן יש ליתן משקל מסוים לכך שהמבקש פטור מתשלום אגרה. עם זאת, יש להבדיל בין סוגיית הפטור מאגרה לבין הנושא של מתן ערובה, אף שמדובר בעניין הנוגע לבעל דין הסובל מקשיים כלכליים (רע"א 321/07 גושן נ' עו"ד אבי גיא (לא פורסם, 21.8.07)). במקרה של פטור מאגרה, הצד העיקרי האחר הינו המדינה. התכליות העיקריות של אגרה הן במישור הציבורי-מערכתי, היינו מימונם של שירותי המשפט על ידי המשתמשים והרתעה מפני תביעות סרק (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פיסקה 11 (לא פורסם, 17.10.07)). לעומת זאת, במקרה של ערובה להוצאות מתייחסת הבחינה העיקרית לשני המתדיינים, הנתבע והתובע, שעה שהאינטרס הציבורי זוכה למשקל פחוּת יחסית (לדמיון ולשוני בין ערובה להוצאות נתבע בערכאה הראשונה לבין ערבון בגדרו של ערעור ראו, רע"א 9686/09 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (לא פורסם, 21.2.10)). על כן, עצם העובדה שניתן פטור מאגרה (בין מכוח הדין ובין על יסוד החלטה שיפוטית), אינה מובילה בהכרח לדחייתה של בקשה לחייב במתן ערובה להוצאות (השוו, בש"א 1528/06 הנ"ל, שם).

10.    כאמור, על המבקש דכאן לעבור משוכות לא מעטות עד לזכייה בתביעתו. כפי שראינו, הוא עצמו הודה שעישן בין כותלי הכלא (אם כי מדובר, לדבריו, בעישון של מספר מועט של סיגריות). על רקע זה ניתן לשאול האם טענה מסוג שמציג המבקש, יכולה לעלות אף כנגדו על ידי עצירים או אסירים אחרים ששהו עימו בתא אחד ושאפו את עשן הסיגריות שהוא עישן. אף חוות הדעת הרפואית התומכת בתביעה מעוררת תהייה, ולוּ בשל כך שאין בה התייחסות ממשית למצבו הרפואי של המבקש טרם כליאתו. נוסיף לכך את השאלה העקרונית האם מוטלת על המדינה אחריות בנסיבות המתוארות בכתב התביעה. כמובן, שאין מקום לבחון סוגיה זו עתה. די אם נאמר שמדובר בשאלה מורכבת. זאת ועוד, המבקש ראה לנכון לכלול בתביעתו דרישה לפיצוי עונשי בסכום של 4 מיליון ש"ח, שנראית על פניה כמרחיקת לכת ביותר, שלא לומר חסרת סיכוי. ככל שמדובר בגובה הסכום, יש אף לזכור כי הצד שכנגד במקרה זה הינו המדינה. כאשר מדובר במדינה העותרת לחיוב תובע במתן ערובה להוצאות, נראה שהגישה צריכה להיות מקלה משהו ביחס לתובע, מאשר במקרה בו עסקינן בנתבע שאינו המדינה (רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נח(5) 865, 870 (2004)).

11.    לאחר שקלול כל הגורמים הרלוונטיים הגעתי לכלל מסקנה כי הסכום להפקדה שקבע בית משפט קמא גבוה יותר על המידה. זאת, הגם שמבחינה עקרונית בהחלט היה מקום לחייב במתן ערובה. הסכום להפקדה יועמד על 25,000 ש"ח.

12.    אי לכך, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה. הערעור מתקבל כך שתחת הסכום שקבע בית משפט קמא יבוא סכום של 25,000 ש"ח. על המבקש להפקיד את הסכום תוך 60 ימים מהמצאתו של פסק דין זה. היה והסכום לא יופקד כאמור, תידחה התובענה. לא ייעשה צו להוצאות.

יום חמישי, 18 בנובמבר 2010

יהונתן קלינגר, הניצול לרעה של חופש הביטוי

בית המשפט: צו למניעת ניצול לרעה של חופש הביטוי

בית המשפט קבע: לבקשת עורכי דין נועם קוריס ושות' ניתן צו הטרדה מאיימת נגד מטרידן ונאסר עליו לשלוח דואר אלקטרוני, למשך 6 חודשים.

בהחלטה שהותרה לפרסום בימים אלו, קבע בית השלום בתל אביב (כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק) במסגרת תיק הטרדה מאיימת ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח'  (ה"ט 30520-09-10), נקבע, כי התנהגותו של המטריד או לפחות חלק ממעשיו, מהווים הטרדה מאיימת נגד חמישה מבקשים לפחות, שפנו לאור המעשים לקבלת צו הגנה מבית המשפט.

בית המשפט ביקר את ההטרדות שביצעו בקשר עם קטינים, בני משפחות המבקשיםואסר עליו בצו להמשיך במעשיו הפוגעים בקטינים.

ההטרדות החוזרות , כנגד צוות משרד עורכי הדין ובני משפחותיהם החלו, לאור הסתה לכאורה שננקטה על ידי באי כוח המטריד, שטענו בפורמים שונים כי עו"ד החולק על דעתם בקשר לחוק הספאם עובר על החוק, למרות דעותיהם של מומחי משפט ועורכי דין (ונכון להיום גם בתי משפט שונים), שדווקא תמכו בפרשנות שניתנה על ידי המבקשים לחוק הספאם.

צו ההטרדה המאיימת, ניתן למרות  התעקשותו התמוהה שלעו"ד יהונתן קלינגר בא כוח המטריד, שניסו לטעון במרץ כאילו אין פסול בנקיטת מעשים שיש בהם פגיעה בקטינים, עד כדי שסירב לגבולות שנועדו למנוע ניצול לרעה, של חופש הביטוי.

בעקבות צו ההטרדה המאיימת הועלתה אף ביקורת, על עו"ד קלינגרעוד דרש מהטעמים ששמר עימו, להעדיף הטרדות הפוגעות בבני המשפחות של קציני בית המשפט, על פני פעולות משפטיות חוקיות, שהיה יכול לנקוט לכאורה לשיטתו, על פי דין.

בית המשפט עוד התריע בנושא, כי גם פרסומים שאינם מהווים הטרדה מאיימת אינם בהכרח ראויים והסביר שגם אלו "יכלו להיעשות בדרך אחרת".

בשל אופיו המיוחד של הליך צו ההטרדה המאיימת, בית המשפט לא נכנס לדקויות בדיקת אי אמיתות הפירסומים במקרה הפרטיקולארי שהובא בפניו, אך בכל מקרה יאמר שהרשת חברתית פייסבוק החליטה ממילא להסיר את הפרסומים ולהזהיר את מקימי הקבוצה, כיוון שממילא מעשיו היו פסולים גם פייסבוק.

בית המשפט נתן גם, צו למניעת הטרדה מאיימת שאוסר על המטריד לפנות אל המבקשים באמצעות המייל והטלפון, וכן קבע שלפחות חלק מפרסומיו מהווה שימוש לרעה בחופש הביטוי.

"לאור כל האמור לעיל ניתן צו, שתוקפו 6 חודשים מהיום, האוסר על המשיב לפנות למשרד המבקש או למי מהמבקשים בדואר אלקטרוני או טלפונית, וכן אוסר עליו לפרסם תמונות או לינקים לתמונות הכוללות צילום של קטין מחשבון הפייסבוק של המבקש."

בית המשפט ציין, שפניות אל משרד עורכי דין נ. קוריס ושות' באמצעות המייל או הטלפון ממילא נועדו על מנת לקבל יעוץ משפטי ולא קיבל את הטענה שזו היא מטרת המטריד.

יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

קידום אתרים ב blogspot

עו"ד קידום בגוגל

  1. נועם קוריס משרד עורכי דין - עו"ד

    עורכי דין - עמוד הבית · רשימת עורכי דין · עורכי דין אב -אב · עו"ד אשראף אבו ענזה קרן היסוד 25/10 , באר שבע 84896, 6651973 -08 ...
    www.kurislaw.com/law766.htm -
  2. רשימת עורכי דין - עו"ד- ישראל

    עורכי דין - עמוד הבית · אינדקס עורכי דין · רשימת עורכי דין · עורכי דין ברג - ברו . עו"ד ערן ברדריאן בצראווי בצלאל 26 , ירושלים 97544, 6566680 -02 ...
    www.kurislaw.com/law734.htm -
  3.  
    עורכי דין - עמוד הבית · אינדקס עורכי דין · רשימת עורכי דין · עורכי דין בא - בה. עו"ד אביבה באומל הפלמ"ח 10 , רעננה 43414, 7400450 -09 ...
    www.kurislaw.com/law755.htm -
  4. 68 - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

    הטענות המשפטיות לגבי המצב המשפטי הנכון בעניין נטל ההוכחה של זיוף: טועה ומטעה התובע בנסיונו לטעון כי הנטל של הוכחה על ידי חוות דעת גרפולוג על כתפי קורבן של ...
    www.kurislaw.com/profil68.htm -
  5. בנק בקשות ופסקי - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

    המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיוע לאינוס קטינה שטרם מלאו לה 16 שנים בניגוד לסעיף 345(ב)(1) בנסיבות של סעיף 345(א)(1) + סעיף 31 לחוק העונשין, ...
    www.kurislaw.com/pesek_din_587209.htm -
  6. ... דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל. ִ. מאמרי משפט ...
    www.kurislaw.com/mamrimhozimc6.htm -
  7. נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

    לכאורה, יש 9 מקרים אך יש צמצום וישנה הרחבה. הצמצום הוא שבעצם חוזים בלתי מוסריים, הפסיקה קבעה שזו איננה קטגוריה שעומדת בפני עצמה, אלא זו תת קטגוריה שעומדת ...
    www.kurislaw.com/mamrimhozimb10.htm - עותק שמור - דפים דומים
  8. רשימת עורכי דין - עו"ד- ישראל

    עורכי דין - עמוד הבית · אינדקס עורכי דין · רשימת עורכי דין · עורכי דין בת - ג'מ. עו"ד אהד בתרון הברזל 3 , תל אביב-יפו 69710, 6449490 -03 ...
    www.kurislaw.com/law728.htm - עותק שמור - דפים דומים
  9. תוכן החוזה - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

    ... דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל. ִ. מאמרי משפט ...
    www.kurislaw.com/mamrimhozimb7.htm - עותק שמור - דפים דומים
  10. רשימת עורכי דין - עו"ד- ישראל

    עורכי דין - עמוד הבית · אינדקס עורכי דין · רשימת עורכי דין · עורכי דין אמ - אפ · עורך דין איתי אמיר שחף 11 , הוד השרון 45351, 7403349 -09 ...
    www.kurislaw.com/law758.htm
    1. בנק בקשות ופסקי - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

      23 אוגוסט 2010 ... השופטת מ' נאור: לפנינו בקשת רשות ערעור והחלטנו לדון בה כבערעור. חברת ע.ס.ם. שירותים ותברואה בע"מ (להלן: המערערת) הגישה בקשה לבית המשפט ...
      www.kurislaw.com/pesek_din_818508.htm - עותק שמור
    2. נועם קוריס משרד עורכי דין - עו"ד

      זכויות האדם בישראל מאת: עו''ד נ. קוריס. הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל , חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות ...
      www.kurislaw.com/law868.htm - עותק שמור - דפים דומים
    3. אכיפה - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

      ... דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל. ִ. מאמרי משפט ...
      www.kurislaw.com/mamrimhozima16.htm - עותק שמור - דפים דומים
    4. נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

      ... דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל. ִ. מאמרי משפט ...
      www.kurislaw.com/mamrimhozimb3.htm - עותק שמור - דפים דומים
    5. דיני עמותות - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

      חוות דעת משפטית. חוקיות הליך הבחירות ליושב ראש אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת דרבי בישראל והמל"א ע.ר.580431773. נתבקשנו לחוות דעתנו לעניין חוקיות בחירת יושב ...
      www.kurislaw.com/mamrimas1.htm - עותק שמור - דפים דומים
    6. רשימת עורכי דין - עו"ד- ישראל

      עורכי דין - עמוד הבית · אינדקס עורכי דין · רשימת עורכי דין · עורכי דין ברי - ברנ · עורכת דין לינדה ברייר 5903/3 , נצרת 16000, 6563597 -04 ...
      www.kurislaw.com/law732.htm - עותק שמור - דפים דומים
    7. חוק השכירות והשאילה , התשל"א-1971 - נועם קוריס משרד עורכי דין ...

      עורך דין - אינדקס חוקים - לשירות עורכי דין ולשירות הציבור. חוק השכירות והשאילה , התשל"א-1971 1 www.kurislaw.com פרק א': שכירות סימן א': הוראות כלליות ...
      www.kurislaw.com/law998.htm - עותק שמור - דפים דומים
    8. 67 - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

      פרוטוקול. ב"כ התובע: אני מתנצלת על האיחור. לגבי התביעה להפרשי שכר- שכר החודשי נרשם בטבלה למען הסדר הטוב. החישוב נעשה על פי ימי עבודה בפועל ועל פי שכר ...
      www.kurislaw.com/profil67.htm - עותק שמור
    9. רשימת עורכי דין - עו"ד- ישראל

      עורכי דין - עמוד הבית · רשימת עורכי דין · עורכי דין אג- או · עורך דין מאג'ד אגבאריה אלאדריסי 4 , ירושלים 97200, 5856153 -02 ...
      www.kurislaw.com/law764.htm - עותק שמור - דפים דומים
    10. נועם קוריס משרד עורכי דין - דרושים

      www.kurislaw.com law aw עורך דין עו"ד דיןwww.kurislaw.com law עורך דין עו"ד דין www.kurislaw.com law עורך דין עו"ד דיןwww.kurislaw.com law עורך דין עו"ד ...
      www.kurislaw.com/Hebrew_Carreer.htm
      1. 64 - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

        סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר [תיקון התשנ"ד (מס' 2)] 74יח. (א) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, לשם כך, להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר ...
        www.kurislaw.com/profil64.htm - עותק שמור - דפים דומים
      2. תום לב בביצוע - סעיף 39 - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ...

        ... דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל. ִ. מאמרי משפט ...
        www.kurislaw.com/mamrimhozimb8.htm - עותק שמור - דפים דומים
      3. 87 - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

        חוזה. שנערך ונחתם בתל-אביב ביום ______ לחודש נובמבר 2004 ...
        www.kurislaw.com/profil87.htm - עותק שמור - דפים דומים
      4. רשימת עורכי דין - עו"ד- ישראל

        עורכי דין - עמוד הבית · אינדקס עורכי דין · רשימת עורכי דין · עורכי דין בי - בל · עורכת דין נועה ביתן פרופ' קוטשר 65 , ירושלים 97245, 5714140 -02 ...
        www.kurislaw.com/law749.htm - עותק שמור - דפים דומים
      5. נועם קוריס משרד עורכי דין - עו"ד

        עו"ד - עמוד הבית. אינדקס חוקים - לשירות עורכי דין ולשירות הציבור. * חוק זכות יוצרים, התשס"ח– 2007 פרק א': פרשנות הגדרות 1. בחוק זה – ...
        www.kurislaw.com/law872.htm - עותק שמור
      6. 86 - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

        הסכם שכירות בלתי מוגנת. שנערך ונחתם בתל אביב ביום ___ בחדש יולי שנת 2005. בין: 1 . ______ ת.ז ______. שכתובתו: ______ רמת גן ...
        www.kurislaw.com/profil86.htm - עותק שמור
      7. נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

        עורכי דין ! עורך דין ! עו"ד. תגיות לעמוד: עורך דין עורך דין דיני אינטרנט עורכי דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל ...
        www.kurislaw.com/piskei_din.htm - עותק שמור
      8. רשימת עורכי דין - עו"ד- ישראל

        עורכי דין - עמוד הבית · אינדקס עורכי דין · רשימת עורכי דין · עורכי דין בל - בל · עורכת דין איילת בלבן פישהיימר דרך האבות81 ב , יד בנימין 76812 ...
        www.kurislaw.com/law748.htm - עותק שמור - דפים דומים
      9. בנק בקשות ופסקי - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

        16 אוגוסט 2010 ... ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט א' קסירר, שופט בכיר), מיום 20.5.2010, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינן של המבקשות בתא"מ ...
        www.kurislaw.com/pesek_din_446410.htm - עותק שמור
      10. פתרון - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

        ... דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל. ִ. מאמרי משפט ...
        www.kurislaw.com/mamrimhozimb5.htm
        1. רשימת עורכי דין - עו"ד- ישראל

          עורכי דין - עמוד הבית · אינדקס עורכי דין · רשימת עורכי דין · עורכי דין אש - בא · עו"ד שי אשכנזי ז`בוטינסקי 7 , רמת גן 52520, 6130000 -03 ...
          www.kurislaw.com/law756.htm - עותק שמור - דפים דומים
        2. רשימת עורכי דין - עו"ד- ישראל

          עורכי דין - עמוד הבית · אינדקס עורכי דין · רשימת עורכי דין · עורכי דין בר - בת · עורכת דין יבגניה ברקוביץ שקמה 24 , מיתר 85025, 6518672 -08 ...
          www.kurislaw.com/law729.htm - עותק שמור - דפים דומים
        3. נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

          ... דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל. ִ. מאמרי משפט ...
          www.kurislaw.com/mamrimhozima11.htm - עותק שמור
        4. סיכומים הרמת מסך - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

          מאמרי משפט · סיכומים ישראל ששון נ' איתי פאר. הפלוגתאות שהועמדו להכרעה: התובע הגיש תביעתו לבית הדין הנכבד עוד בחודש יולי 2007, כאשר המחלוקות שהעמידו הצדדים ...
          www.kurislaw.com/peer.htm - עותק שמור
        5. נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

          ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופטת א' שטיין), מיום 6.7. 2010 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינים של המערערים בת"ע 5102-07. ...
          www.kurislaw.com/pesek_din_535010.htm - עותק שמור
        6. נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

          השופט א' רובינשטיין: א. שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב ( השופטת גדות) מיום 9.7.09 בתיק 1255/02. עניינו של התיק, תביעות הדדיות בגין הפרת ...
          www.kurislaw.com/pesek_din_688409.htm - עותק שמור
        7. עו"ד דלית ברנר - אוליצקי

          עורכת דין דלית ברנר - אוליצקי בוגרת מסלול לימודי המשפטים של המכללה למנהל בראשון לציון. בעלת תואר L.L.B במשפטים. חברה מלאה בלשכת עורכי הדין בישראל. ...
          www.kurislaw.com/dalit.htm - עותק שמור - דפים דומים
        8. בנק בקשות ופסקי - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

          31 אוגוסט 2010 ... הנשיאה ד' ביניש: עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת הממשלה מס' 2183 מיום 01.08.2010 בעניין "הסדר לשעה למתן מעמד לילדי שוהים שלא כחוק, ...
          www.kurislaw.com/pesek_din_589310.htm - עותק שמור
        9. חוק עוולות מסחריות - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

          עורך דין - אינדקס חוקים - לשירות עורכי דין ולשירות הציבור. חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 1 פרק א': הלכות מסחר לא הוגנות גניבת עין ...
          www.kurislaw.com/law995.htm - עותק שמור - דפים דומים
        10. רשימת עורכי דין - עו"ד- ישראל

          עורכי דין - עמוד הבית · אינדקס עורכי דין · רשימת עורכי דין · עורכי דין גבא - גבע . עורכת דין אהובה גבאי ככר פז 3/401 , קרית גת 82017, 6881067 -08 ...
          www.kurislaw.com/law726.htm